Vayedaber

אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מָה הַמַּסְמֵר הַזֶּה אֵי אֶפְשַׁר לוֹ לִפְרוֹשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ כָּךְ אֵי אֶפְשַׁר לִפְרוֹשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת. מַעֲשֶׂה בְּסוֹבְתָא מֵאוּלָם שֶׁהִשְׂכִּיר חֲמוֹרוֹ לְגוֹיָה אַחַת לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְעוֹר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁלִּפְעוֹר אָֽמְרָה לוֹ. הַמְתֵּן לִי כָאן עַד שֶׁאִיכָּנֵס וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לִפְעוֹר. כֵּיוָן שֶׁיָּצָאת אָמַר לָהּ. הַמְתִּינִי לִי כָּאן עַד שֶׁאִיכָּנֵס וְאֶעֱשֶׂה כְמוֹת שֶׁעָשִׂית. מֶה עָשָׂה. נִכְנַס וְעָשָׂה אֶת צְרָכָיו וְקִינַּח עַצְמוֹ בְחוֹטְמוֹ שֶׁלִּפְעוֹר. וְהָיוּ הַכֹּל מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְאוֹמְרִין. לֹא עָשָׂה אָדָם כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה זֶה. מַעֲשֶׂה בִּמְנַחֵם אִישׁ גּוּפְתָּא אָרִיחַ שֶׁהָיָה מְגַלְגֵּל בָּחָבִיּוֹת וּבָא אֵלָיו שָׂרוֹ שֶׁלִּפְעוֹר בָּלַּיְלָה. מֶה עָשָׂה. נָטַל אֶת הַשְּׁפוּד וְעָמַד עָלָיו וּבָרַח מִמֶּנּוּ. בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה הַשֵּׁינֵי אָמַר לוֹ. מְנַחֵם. מַה אַתָּה מְקַלְלֵנִי. נִתְייָרֵא מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ. עוֹד אֵינִי מְקַלְלָךְ. מַעֲשֶׂה בְשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְעוֹר. אָמַר לָהֶן. הֱבִיאוּ לִי פָּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְעוֹר. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין אַתָּה זָקוּק לְכָל אֵילּוּ. אֵין אַתְּ אֶלָּא כִמְגַלֶּה עַצְמָךְ לוֹ. מֶה עָשָׂה. גִּירָה בָהֶם סניגורים וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָן וּמְפַצְּעִין אֶת מוֹחֵיהֶן בְּגִיזִירִין וְאוֹמְרִים לָהֶן. אִי לָכֶם וּלְטָעוּתְכֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סניגורים. ובסיפרי גריס סנגדוריס סרדיוטו' שלו:

שהיה מגלגל בחביות. עסוק במלאכתו ובא עליו שרו של פעור להכעיתו על שהיה רגיל לקללו תמיד כדלקמיה:

בסובתה. כך שמו:

וְכִי מֶה עָשָׂה בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן עֵצָה לְבָלָק בֶּן צִפּוֹר לְהַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב. אָמַר לוֹ. אֱלוּהַּ שֶׁלְּאוּמָּה זוֹ הוּא שׂוֹנֶה אֶת זְנוּת. אֶלָּא הֶעֱמִידוּ בְנוֹתֵיכֶם בְּזִימָּה וְאַתֶּם שׁוֹלְטִין בָּהֶן. אֲמַר לֵיהּ. 52a וּמִישְׁמַע לִי אִינּוּן. אֲמַר לֵיהּ. אֲקִים בִּנְתָּךְ קוֹמוֹי וִינּוּן חַמְייָן וְשָֽׁמְעִין לָךְ. הָדָא הוּא דִכְתִיב רֹ֣אשׁ אוּמּוֹת בֵּית אָ֛ב בְּמִדְיָ֖ן הֽוּא: מֶה עָשׂוּ. בָּנוּ לָהֶן קִינְקְלִין מִבֵּית הַיְשִׁימוֹן עַד הַר הַשֶּׁלֶג וְהוֹשִׁיבוּ בָהֶן נָשִׁים מוֹכְרוּת מִינֵי כִיסְנִין. הוֹשִׁיבוּ אֶת הַזְּקֵינָה מִבַּחוּץ וְאֶת הַנַּעֲרָה מִבִּפְנִים. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹצֵא לְטַייֵל בַּשּׁוּק וְלִיקַּח לוֹ חֵפֶץ מִן הַחֶנְווָנִי. וְהָֽיְתָה הַזְּקֵינָה מוֹכֶרֶת לוֹ אֶת הַחֵפֶץ בְּשָׁוְייוֹ וְהַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת לוֹ. בֹּא וְטוֹל לָךְ בְּפָחוּת. כֵּן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְכֵן יַּוֹם הַשֵׁינִי וְכֵן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְהָֽיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. מִיכָּן וְהֵילַךְ אַתָּה כְבֶן בַּיִת. הִיכָּנֵס וּבוֹר לָךְ. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה נִכְנַס הָיָה שָׁם צַרְצוּר מָלֵא יַיִן מִן הַיַּיִן הָעֲמוֹנִי שֶׁהוּא קָשֶׁה וְהוּא מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף לִזְנוּת. וְהָיָה רֵיחוֹ מְפַעְפֵעַ. וְאַדַּיִין לֹא נֶאֱסָר (יֵיְנָם שֶׁלְּגוֹיִם) [יַיִן נֶסֶךְ] עַל יִשְׂרָאֵל. וְהָֽיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. רְצוֹנְךָ לִשְׁתּוֹת כּוֹס יַיִן. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ. הֵין. וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ וְהוּא שׁוֹתֶה. וְכֵיוָן שֶׁהוּא שׁוֹתֶה הָיָה הַיַיִן בּוֹעֵר בּוֹ כִכְרִיסָה שֶׁלַּחֲכִינָה. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ. הִישָּֽׁמְעִי לִי. וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ. רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. הֵּין. מִיָּד הָֽיְתָה מוֹצִיאָה לוֹ טִפּוֹס שֶׁלִּפְעוֹר מִתּוֹךְ חֵיקָהּ שֶׁלָּהּ וְהָֽיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. הִשְׁתַּחֲוֶה לָזֶה וַאֲנִי נִשְׁמַעַת לָךְ. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ. וְכִי לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה. וְהָֽיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. אֵין אַתְּ מִשְׁתַּחֲוֶה אֶלָּא בִּמְגַלֶּה עַצְמָךְ לוֹ. זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים. הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ. וְהַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ: וְהָיָה שָׁם צַרְצוּר מָלֵא יַיִן מִן הַיַּיִן הָעֲמוֹנִי שֶׁהוּא קָשֶׁה שֶׁהוּא מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף לִזְנוּת וְהָיָה רֵיחוֹ מְפַעְפֵעַ. וְאַדַּיִין לֹא נֶאֱסָר יַיִן נֶסֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וְהָֽיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. רְצוֹנְךָ לִשְׁתּוֹת כּוֹס יַיִן. וְהוּא אוֹמֵר הֵין. וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ וְהוּא שׁוֹתֶה. כֵּיוָן שֶׁהוּא שׁוֹתֶה הָיָה הַיַיִן בּוֹעֵר בּוֹ כִכְרִיסָה שֶׁלְּעַכְנָה. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ. הִישָּֽׁמְעִי לִי. וְהָֽיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. הִינָּזֵר מִתּוֹרַת מֹשֶׁה וַאֲנִי נִשְׁמַעַת לָךְ. הָדָא הִיא דִכְתִיב הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבּוֹשֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁיקּוּצִים כְּאָֽהֳבָֽם: עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ שִׁיקּוּצִים לָאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

זו היא שאמרו חכמים וכו'. כלומר בתחלה לא נתכוין זה אלא לבזיון אבל זו היא שאמרו חכמים שכך עבודתו:

והיה שם צרצור מלא יין וכו' הינזר מתורת משה. כלומר שעדיין לא שמעה לו עד שאחר זה אמרה שיפרוש מתורת משה לגמרי:

ומישמע לי אינון. וכי ישמעו לי אנשי מואב להפקיר בנותיהן לזנות והשיב לו אתה תתחיל בתחילה להפקיר בנותיך והם יראו ויעשו אחריך כמו כן:

ראש אומות. ומה שעשה הוא עשו אחריו כמוהו:

קנקלין. קלעים ואהלים:

מיני כסנים. פת הבאה בכיסנין:

ובור. תברר לך בעצמך:

ככריסה של חכינה. כארס של נחש:

כְּתִיב וַיִּֽחַר אַ֥ף יְי בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּ֙אמֶר יְי אֶל מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת כָּל רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַֽיי נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ. אָמַר לוֹ. הוֹשֵׁב אֶת רָאשֵׁיהֶם דַּייָנִים עֲלֵיהֶם וְיִהְיוּ הוֹרְגִים בַּחַטָּאִים נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֽוֹר׃ כַּמָּה הֵם שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי אֲלָפִים שֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי מֵאוֹת שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף. שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת שִׁשִּׁים אֶלֶף. נִמְצְאוּ שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. אָמַר לוֹן. כָּל חַד מִינְּכוֹן יִקְטוֹל תְּרֵיי. נִמְצְאוּ הוֹרְגִין חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה רִיבּוֹא וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם. וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל אֶחָיו֙ אֶת הַמִּדְייָנִית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה. מָהוּ לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה. כְּאִינַּשׁ דָּמַר. הָא גַו עֵינָךְ מֹשֶׁה. אֲמַר לוֹ. אֵין צִיפּוֹרָה מִדְיָנִית וְאֵין טְלוֹפֶיהָ סְדוּקוֹת. זוֹ טְהוֹרָה וְזוֹ טְמֵיאָה. וְהָיָה שָׁם פִּינְחָס. אָמַר. אֵין כָּאן אָדָם שֶׁיְּהַרְגֶּנּוּ וִיהָרֵג עַל יָדוֹ. אֵיכָן הֵן הָאֲרָיוֹת. גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה. דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה. בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף. כֵּיוָן שֶׁרָאָה פִינְחָס שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה כְּלוּם. מִיָּד עָמַד פִּינְחָס מִתּוֹךְ סַנְהֶדְרִין שֶׁלּוֹ וְלָקַח אֶת הָרוֹמַח בְּיָדוֹ וְנָתַן אֶת הַבַּרְזֶל תַּחַת פַּסִּיקִייָא שֶׁלּוֹ. הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ עַל עֵץ שֶׁלָּהּ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ אָֽמְרוּ לוֹ. מֵאַיִין וּלְאַיִין פִּינְחָס. אָמַר לָהֶן. אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי אֶצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בְּכָל מָקוֹם. אָֽמְרוּ. הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁמָּא הִתִּירוּ פְרוּשִׁים אֶת הַדָּבָר. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁשָּׁה נִיסִּים. הַנֵּס הָרִאשׁוֹן. דַּרְכָּן לִפְרוֹשׁ זֶה מִזֶּה וְהִדְבִּיקָן הַמַּלְאָךְ זֶה לָזֶה. הַנֵּס הַשֵּׁינִי. כִּיוֵּין אֶת הָרוֹמַח כְּנֶגֶד הַקֵּיבָה שֶׁלָּהּ כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זִכְרוּתוֹ נִרְאֵית מִתּוֹךְ קֵיבָה שֶׁלָּהּ מִפְּנֵי הַנּוֹקְרָנִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. אַף הוּא בֵּין כְתֵיפָיו נִכְנַס עִמָּהֶן וְעָשָׂה אֶת צְרָכָיו. הַנֵּס הַשְּׁלִישִׁי. סָתַם הַמַּלְאָךְ אֶת פִּיהֶן וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִצְווֹחַ. הַנֵּס הָֽרְבִיעִי. לֹא נִשְׁמְטוּ מְן הַזַּיִין אֶלָּא עָֽמְדוּ בִמְקוֹמָן. הַנֵּס הַחֲמִישִּׁי. הִגְבִּיעַ לוֹ הַמַּלְאָךְ אֶת הַשְּׁקוֹף כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶן בֵּין כְּתֵיפָיו. הַנֵּס הַשִּׁישִּׁי. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אֶת הַנֶּגֶף שֶׁהוּא מְחַבֵּל בָּעָם מֶה עָשָׂה. הִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְעָמַד וְנִתְפַּלֵּל. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיַּעֲֽמוֹד פּֽ֭ינְחָס וַיְפַלֵּ֑ל וַ֜תֵּעָצַ֗ר הַמַּגֵּפָֽה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מפני הנוקרנין הנרגנים ומוציאין לעז ודיבה לא דברייך. לא מה שצוה בוראך עשית ואף לא רצון בלק:

פסיקיא. אזור רחב:

ואין טלפיה סדוקות. כלומר וכי אין לזו סימן טהרה כמותה:

כמה הם שופטי ישראל וכו'. כדלעיל בפ''ק:

כְּשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִנְקוֹם נִקְמַת מִדְיָן מָֽצְאוּ שָׁם בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר. וְכִי מַה בָא לַעֲשׂוֹת. בָּא לִיטּוֹל שָׂכָר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁמֵּתוּ מִיִּשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ בַשִּׁיטִּים. אֲמַר לֵיהּ פִּינְחָס. לָא דְבָרְייָךְ עֲבַדְתְּ וְלָא דְבָלָק עֲבַדְתְּ. לָא דָבָרְייָךְ עֲבַדְתְּ. דָּמַר לָךְ. לָא תֵיזִיל עִם שְׁלוּחֵי בָלָק וַאֲזַלְתְּ. וְלָא דְבָלָק עֲבַדְתְּ. דַּאֲמַר לָךְ. אַייְזִיל לַייַט יִשְׂרָאֵל וּבֵרַכְתְּנוֹן. אַף אֲנִי אֵינִי מְקַפְּחָךְ שְׂכָרָךְ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאֶת בִּלְעָ֥ם בֶּן בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָֽרְג֧וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל עַל חַלְלֵיהֶֽם. מָהוּ עַל חַלְלֵיהֶם. שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל חַלְלֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר. עַל חַלְלֵיהֶֽם. מַה חַלְלֵיהֶם אֵין בָּהֶן מַמָּשׁ אַף הוּא אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. דָּבָר אַחֵר. עַל חַלְלֵיהֶם. שֶׁהָיָה צָף כְּנֶגֶד כָּל חַלְלֵיהֶם. וְהָיָה פִינְחָס מַרְאֶה לוֹ אֶת הַצִּיץ וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְיוֹרֵד. דָּבָר אַחֵר. עַל חַלְלֵיהֶם. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּֽתְנוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל שְׂכָרוֹ מוּשְׁלָם וְלֹא קִיפְּחוּהוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא מלמד וכו'. ועל חלליהם על חללים של ישראל שגרם להפילן במגפה ונתנו לו עכשיו שכרו משלם:

שהיה צף. שט באויר על גביהן:

גֵּיחֲזִי אָדָם גִּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. אֶלָּא שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. עַיִן צָרָה וּפָרוּץ בָּעֶרְוָה וְלֹא הָיָה מוֹדֶה בִתְחִיַית הַמֵּתִים. עַיִן צָרָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אֱלִישָׁע יְתִיב בְּתִינּוּיֵיהּ הֲוָה גֵיחֲזִי יְתִיב לֵיהּ עַל תִּרְעָא וְתַלְמִידַייָא חַמְייָן לֵיהּ וְאָֽמְרִין. גֵּיחֲזִי לָא אָעַל וַאֲנָן עָלִין. וַהֲוָה תַנָּייוֹ מִתְאֲמַר וּבַר נַשׁ לָא מִתְהֲנֵי כְלוּם. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרָחֵק מַה כְתִיב תַּמָּן. וַיֹּֽאמְר֥וּ בְנֵֽי הַנְּבִיאִ֖ים אֶל אֱלִישָׁ֑ע הִנֵּֽה נָ֣א (וגו') הַמָּק̇וֹם אֲשֶֽׁ֨ר אֲנַ֜חְנוּ יוֹשְׁבִים שָׁ֛ם לְפָנֶי֖ךָ צַ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃ לָא אַסְחִין אוּכְלוּסַייָא וְתַלְמִידַייָא דַּהֲווֹן תַּמָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יתיב בתינויה. יושב ושונה ישב לו מחוץ לשער וכשהיו התלמידים באים ורואים אותו אמרו אם הוא לא נכנס היאך אנחנו נכנסין והלכה להם והיה המשנה ששנה אלישע נאמרת ואין בן אדם נהנה כלום:

כיון שנתרחק מה כתיב. וכו'. נתרבו ולא היה המקום מחזיק לחיילות של התלמידים שהיו שם:

כֵּיצַד נִתְרָחֵק. וַֽאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹֽא נֶעֶשְׂתָה֘ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲֽבוֹשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וגו'. שְׁלֹשָה דְבָרִים צִוָּה אֲחִיתוֹפֶל אֶת בָּנָיו. אָמַר לָהֶם. אַל תִּמְרְדוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. דְּאַשְׁכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְסִיב לְהוֹן אַפִּין אֲפִילוּ בְּפַרְהֶסִיָּא. וְאַל תִּשְׂאוּ וְתִתְּנוּ עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ. וְאִם הָֽיְתָה הָעֲצֶרֶת בְּרוּרָה זִרְעוּ חִטִּים יָפוֹת. וְלָא יָֽדְעִין אִם בְּרוּרָה בְטַל וְאִם בְּרוּרָה בְשָׁרָב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא ידעין. והיה הספק להם מה הכונה ברורה אם בטל וברורה מהגשמים או בשרב וברורה מהקור:

אֲחִיתוֹפֶל אָדָם גּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. כָּתוּב וַיּוֹסֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת כָּל בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵינִים מִינָּה דָּוִד בְּיוֹם אֶחָד וְלֹא מִינָּה אֲחִיתוֹפֶל עִמָּהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיּוֹסֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת כָּל בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ וַיּוֹסֶף תַּלְתִּין. עוֹד תַּלְתְּין. וּפְשׁוּטֵי דְקִרְייָה תַּלְתִּין. הֲרֵי תִשְׁעִין. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא דָוִד לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יי לֹא נְשָׂאוֹ כַתּוֹרָה. וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת אֲר֤וֹן בְּרִית הָֽאֱלֹהִים֙ עַל עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וגו'. וַהֲוָה אֲרוֹנָא טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. שְׁלַח דָּוִד וְאַייְתֵי לַאֲחִיתוֹפֶל. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ אֲמַר לִי מַה לְדֵין אֲרוֹנָה דּוּ טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. אֲמַר לֵיהּ. שְׁלַח שְׁאַל לְאִילֵּין חֲכִימַיָּא דִמְנִיתָא. אֲמַר דָּוִד. מָאן דִּיְדַע לְמִקְמְתָא וְלָא מִיקְמָהּ יְהֵא סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקָא. אֲמַר דָּבָר קוֹמוֹי וְהוּא קָאִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִ֗י כִּ֧י צָֽעֲד֛וּ נֹֽשְׂאֵ֥י אֲרֽוֹן יְי שִׁשָּׁ֣ה צְעָדִ֑ים וַיִּזְבַּ֥ח שׁ֖וֹר וּמְרִֽיא׃ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שׁוֹר וְּמרִיא וּבְסוֹף שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. וְחָרָנָה אָמַר. עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּבְסוֹף שׁוֹר וְּמרִיא. אֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲחִיתוֹפֶל. מִילָּא דִּמְייָנְקַייָא אָֽמְרִין בִּכְנִישְׁתָּא בְּכָל יוֹם לָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ. וְלִבְנֵ֥י קְהָת֭ לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי עֲבוֹדַת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵף֭ יִשָּֽׂאוּ׃ וְדָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא דָוִד לַחְפּוֹר תֵּימֶלְיוֹסִים שֶׁלְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ חָפַר חֲמֵשׁ עֶשֶׂר מָאווָן דְּאַמִּין וְלֹא אַשְׁכַּח תְּהוֹמָה וּבְסוֹפָא אַשְׁכַּח חַד עָצִיץ וּבְעָא מִירְמִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דֲּנָא הָכָא כְּבִישׁ עַל תְּהוֹמָה. אֲמַר לֵיהּ. וּמִן אֵימַת אַתְּ הָכָא. אֲמַר לֵיהּ. מִן שַׁעְתָּא דְּשַׁמַּע רַחֲמָנָא קָלֵיהּ בְּסִינַי אֲנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ רְעָדַת אַרְעָא וְשׁוֹקַעַת וַאֲנָא יְהִיב הָכָא כְּבִישׁ עַל תְּהוֹמָא. אַף עַל גַּב כֵּן לָא שְׁמַע לֵיהּ. כֵּיוָן דִּירִימֵיהּ סְלִיק תְּהוֹמָה וּבְעָא מַטְּפָא עַלְמָא. וַהֲוָא אֲחִיתוֹפֶל קָאִים תַּמָּן. אֲמַר. כְּדוֹן דָּוִד מִתְחַנֵּק וַאֲנָא מְלִיךְ. אֲמַר דָּוִד. מָאן דַּחֲכַם דִּיְדַע מְקִימְתֵּיהּ וְלָא מֵקִים לֵיהּ יְהֵא סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקָא. אֲמַר מַה דַאֲמַר וְאוּקְמֵיהּ. הִתְחִיל דָּוִד אוֹמֵר שִׁירָה. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. שִׁיר לְמֵאָה עוֹלוֹת. עַל כָּל מֵאָה אַמָּה הָיָה אוֹמֵר שִׁירָה. אַף עַל גַּב כֵּן הֲוָה סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקְה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְמַתְלָא אָֽמְרָה. צָרִיךְ בַּר נַשׁ חֲשִׁישׁ עַל לְווָטֵיהּ דְּרַבָּה אֲפִילוּ עַל מַגָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. מְגִילָּה שֶׁמָּסַר שְׁמוּאֵל לְדָוִד אֲמָרָהּ אֲחִיתוֹפֶל בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וּמַה הֲוָה אֲחִיתוֹפֶל עֲבִיד. כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ אֲזַל מִמְלַךְ בֵּיהּ הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. אַיְזִיל עֲבִיד כֵּן וְהָכֵן. וְאִין לֵית אַתְּ מְהֵימָן לִי אֲזֵל וּשְׁאִיל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. וַהֲוָה אֲזַל שְׁאַל וּמַשְׁכַּח לֵיהּ כֵּן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַֽעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל וגו' אִישׁ קְרֵי וְלָא כְתִיב. לֹא יָֽכְלוּ הַכְּתוּבִים לִקְרוֹתוֹ אִישׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שלח. ותשאל לאלו החכמים שמנית:

אמר דבח. זבוח לפניו קרבנות והוא עומד:

מילה. דבר שתינוקות של בית רבן אומרים בבה''כ בכל יום לא אמרת לו וזה אמרת לזבוח לפניו:

תימליוסים. היסודות:

עציץ. של חרס וביקש להרימו וא''ל העציץ אין אתה יכול. שאני מונח כאן לכבוש את התהום שלא יעלה ויציף את העולם:

ומן אימת את הכא. דודאי בשעת הבריאה לא היה צריך לך דתהום כלבוש כסיתו כתיב:

מן שעתא. שהשמיע הקב''ה את קולו בסיני רעשה הארץ כדכתיב ארץ רעשה וגו' והתחילה לשקוע עד התהום ואני מונח לכבוש את התהום ואע''פ כן לא שמע דוד לו והגביהו וכיון שהגביהו עלה התהום וביקש לשטוף את העולם והיה אחיתופל עומד שם ואמר עכשיו דוד מתחנק שעומד מקרוב ואח''כ אעשה דבר להקימו ואנא מליך:

למאה עולות. מדריגות ומעלות:

אע''ג כן. ואפ''ה היה סופו של אחיתופל כן שנתחנק:

אפי' על מגן. אפי' בחנם אין קללת רבו חוזרת ריקם:

מגילה שמסר שמואל לדוד. בענין בנין בית המקדש:

לא יכלו הכתובים לקרותו איש. אחר שנתן עצה זו לאבשלום:

טעין כהניא. הגביה אותן למעלה ואח''כ טרפן לארץ:

לא נשאו כתורה. דכתיב בכתף ישאו ולא עשו כן אלא וירכיבו:

ויוסף עוד דוד וגו' ודריש ויוסף לריבוי וכן ועוד הוא לריבוי וכלומר שמרבה אני כפי מה. שנאמר בהדיא שלשים אלף הרי תשעים אלף ומדכתיב כל בחור בישראל דרשינן שמינה אותן כולם לזקינים:

דּוֹאֵג אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הָיָה. בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁאֲלוּ אֶת דָּוִד. לֶחֶם הַפָּנִים מָהוּ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶם. סִידּוּרוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַׁבָּת לֹא לִישָׁתוֹ וְלֹא עֲרִיכָתוֹ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. וְהָיָה שָׁם דּוֹאֵג וְאָמַר. מִי הוּא זֶה שֶׂבָּא לְהוֹרוֹת לְפָנַיי. אָֽמְרוּ לוֹ דָּוִד בֶּן יִשַׁי הוּא. מִיָּד הָלַךְ וְנָתַן עֵצָה לְשָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהָמִית אֶת נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָֽצִים֩ הַנִּיצָּבִים עָלָ֜יו סוֹבּוּ וְהָמִ֣יתוּ ׀ כֹּֽהֲנֵ֣י יְי כִּ֤י גַם יָדָם֙ עִם דָּוִ֔ד וגו' עַד 52b וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת אָזְנָיו. מִי הָיוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא הָיוּ. אָֽמְרוּ לוֹ. כְּלוּם אִית לָךְ עֲלֵינָן אֶלָּא הָדֵין זוֹנָרָה וְהָדֵין כלינירין. הָא טְרֵיפִין לָךְ. וְלֹֽא אָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ לִשְׁלוֹחַ אֶת יָדָ֔ם בְּכֹֽהֲנֵ֥י יְי׃ וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְדוֹיֵ֔יג. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. לְדוֹיֵג כְּתִיב. אָֽמְרוּ לוֹ. מִתְפַּשְׂתָּה כְדָג. אַתָּה עָבַרְתָּה רַבְּתָה. סוֹב אַתָּ֔ה וּפְגַע֭ בַּכֹּֽהֲנֵי יי. וַיִּסֹּ֞ב דּוֹאֵ֣ג הָֽאֲדוֹמִי וַיִּפְגַּע בַּכֹּ֣הֲֽנִ֔ים וגו'. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין מְמַנִּין שְׁנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים כְּאַחַת. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כוּלָּם רְאויִין לִהְיוֹת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. כֵּיצַד נִתְרָחֵק. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר. אֵשׁ יָֽצְאָה מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְלִיהֲטָה סְבִיבוֹתָיו. וְחָרָנָה אָמַר. תַּלְמִידִים ווַתִּיקִים נִזְדַּווְגוּ לוֹ וְהָיוּ לְמֵידִים וְהוּא שָׁכַח. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר חַ֣יִל בָּ֭לַע וַיְקִיאֶנּוּ מִ֝בִּטְנ֗וֹ יוֹרִישֶׁינּוּ אֵֽל׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והיו לומדים והוא שוכח וכו'. ועמדו עליו והרגוהו וכן הובא במדרש:

כיצד נתרחק. דואג האדומי:

לא כן תני ר' חייה וכו'. והא כתיב שמונים וחמשים איש נושא אפוד בד והם מבגדי כ''ג:

את עבדתה רבתה. הרי כבר עשית והבאת לשון הרע הגדול הזה:

הא טריפין לך. הרי הם מוחזרין לך:

זונרא וכלונירין. מיני כלי זין ותכשיטין שנותנין המלכים להשרים להוד ולתפארת:

ולא גלו את אזניו מי היו. אותן הרצים:

בא ישראל ושאלו את דוד. בשעה שבא אצל אחימלך היה דקאמר להו והוא דרך חול ואף כי היום יקדש בכלי לפי שרצו לאפותו בשבת והשיב להם והוא דרך חול ואינו דוחה את השבת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source